פסק-דין בתיק ת"ק 011501/02

התובעות, תושבות קיבוץ עין גדי, הגישו תביעה כנגד הנתבעת, חברה בע"מ, המנהלת משרד נסיעות.

במהלך חודש ינואר 2002 פנו התובעות לנתבעת בבקשה להצטרף לטיול המאורגן על ידי הנתבעת בניו זילנד. נציגת הנתבעת הבהירה לתובעות כי לא נמצא להן מקום  בטיול המאורגן המיועד לצאת במועד הקרוב, ואולם כי תבחן האפשרות לשלבן לטיול מאורגן אחר.

בהמשך, הוצעה לתובעות תכנית טיול אשר במהותה זהה לטיול מאורגן, וזאת למעט שהות בת חמישה ימים באוקלנד, אשר בה תטיילנה התובעות בגפן וזאת על פי בקשתן המפורשת.

התובעות הבינו, הן במהלך פגישתן עם העובדת והן בהמשך בפגישתן עם מנהל הנתבעת, כי ביתר ימי הטיול הן תשויכנה לקבוצה מסודרת.

נציגי הנתבעת מסרו לתובעות פירוט כתוב של מסלול הטיול הנחזה כמסלול של טיול שאורגן מראש, כפי הנהוג בעת רישום לטיול מאורגן. פירוט הטיול אף חיזק את הבנת התובעות כי המדובר בטיול מאורגן, מה גם שהוא לווה בהסברים בעל פה מטעם מנהל הנתבעת, אשר תיאר את הטיול כמכלול, הכולל תחבורה מיעד ליעד, לינות ומדריכים בכל אתר ואתר.

נוכח הסברי עובדת הנתבעת ומנהלה נמנעו התובעות מלעמול על הכנת תכנית נסיעות, שכן הובטח להן כי מהלך הטיול מוסדר מראש - כטבעו של טיול מאורגן.

רק משהגיעו התובעות לניו זילנד התחוור להן, כי מעולם לא הוסדר עבורן רישום לטיול מאורגן וכל "ארגונו של הטיול" הסתכם במסירת פירוט טיול נוסף (שנמסר להן בהגיען לניו זילנד), הזמנת בתי מלון, נסיעות ומספר זעום של סיורים מלווים במדריך, הא ותו לא.

מרבית זמן הטיול נאלצו התובעות לשהות בגפן, לסייר באתרים לבדן ולדאוג לפעילות תיירותית באתרים בעצמן, ללא כל הדרכה ו/או סיוע מטעם הנתבעת.

כן הסתבר כי התובעות הגיעו מיעד ליעד באוטובוסים כאשר המקומות הוזמנו מראש על ידי הנתבעת.

במשך מספר ימים שולבו בטיול טיולים מאורגנים מקומיים בלוויית מדריך.

התובעות הוסיפו וטענו כי כתוצאה מכך הן ניצלו באופן חלקי בלבד את האפשרויות לטיול וכי לו היו יודעות כי אין המדובר בטיול מאורגן הן לא היו נוסעות.

כל אחת מהתובעות שילמה סך של כ-4,000 דולר עבור הטיסות, בתי המלון והתכנית שאורגנה להן על ידי הנתבעת. התובעות הגישו תביעה על סך של 1,000 דולר כל אחת, וכן ת בעו השבת שכר טרחת עו"ד בו נשאו בגין עריכת כתב התביעה.

עד כאן טענות התובעות.

לטענת הנתבעת, העובדת והמנהל שהעידו בפני, משלא נמצא עבור התובעות מקום בטיול מאורגן במועדים שביקשו, ביקשו התובעות מהנתבעת שתארגן עבורן מסגרת אלטרנטיבית לטיול מאורגן, ואכן הוצע להן, הן בכתב והן בעל פה, טיול המבוסס על מסלול שנקבע מראש לפי ימים ואתרים, דהיינו טיול המבוסס על תחבורה, לינות וסיורים על פי התכנית כשאלה קבועים מראש, ובנוסף לכך סיורים נוספים באתרים השונים, לפי רצונן באותו מקום.

התובעות נענו להצעה וביקשו כי הנתבעת תבנה להן מסלול כמוצע, וכל בקשתן היתה כי בסופו של המסלול יוותרו להן מספר ימים פנויים כדי לטייל, באופן פרטי, באזור אוקלנד.

הנתבעת פעלה בהתאם למבוקש, הכינה תכנית טיול, העובדת והמנהל נפגשו עם התובעות, הסבירו להן את המסלול וכל פרט ופרט.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת מילאה את התחייבויותיה אחת לאחת כמפורט בתכנית הטיול שנערכה על ידה.

להערכתי, נוצר "קצר בתקשורת" בין הנתבעת לבין התובעות. נראה כי התובעות הניחו כי המדובר בטיול המאורגן האלטרנטיבי והניחו זאת לאור העובדה שהנתבעת לא מסרה להן כי לא נותרו מקומות גם לטיול המאורגן האחר.

שוכנעתי כי טיול עם משתתפים המתחלפים מדי יום , במקום טיול ביחד עם קבוצת מטיילים אחת, יש בו כדי לפגום מהנאת המשתתפים. כן שוכנעתי כי טיול בלא מדריך המלווה את המשתתפים בביקוריהם באתרים עצמם, יש בו אף הוא כדי לפגום בהנאה מהטיול ובמיצוי המירב ממנו.